בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים׃
תנחומא בובר
ד"א הנה עין ה', לפי שהוא אומר ברח דודי ודמה לך לצבי (שה"ש ח יד), מה הצבי הזה כשהוא ישן עין אחת קמוצה ואחת פתוחה, ואף את ודמה לך לצבי, לכך אמר דוד הנה עין ה' אל יראיו.
עין יעקב
מא אָמַר רַב כַּהֲנָא: כַּד הֲוִינָא בַּר תַּמְנֵי סְרֵי שְׁנִין, וַהֲוָה גָּמִירְנָא לֵיהּ לְכוּלֵיהּ תַּלְמוּדָא, וְלָא הֲוָה יָדַעְנָא דְּאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִדֵי פְּשׁוּטוֹ, עַד הַשְׁתָּא. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן? דְּלִיגְמַר אִינִישׁ וַהֲדָר לִיסְבַּר. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְחַדְּדִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצְלִיחַ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים מה) "וַהֲדָרְךָ [צְלַח]". אַל תִּקְרִי "וַהֲדָרְךָ", אֶלָּא "וְחִדֶּדְךָ". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹלִין לִגְדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "צְלַח רְכַב". יָכוֹל אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "עַל דְּבַר אֱמֶת". יָכוֹל אִם הִגִּיס דַּעְתּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "וְעַנְוָה צֶדֶק". וְאִם עוֹשִׂים כֵּן זוֹכִין לְתוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךְ". רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: זוֹכִין לִדְבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּימִינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. (אמר) [דְּאָמַר] רָבָא בַּר רַב שִׁילָא, וְאַמְרֵי לָהּ, [אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר חָמָא, אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מַאִי דִּכְתִיב: (משלי ג׳:ט״ז) "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד". אֶלָּא, בִּימִינָהּ, אֹרֶךְ יָמִים אִיכָּא, עֹשֶׁר וְכָבוֹד לֵיכָּא? אֶלָּא, לַמַּיְמִינִים בָּהּ, אֹרֶךְ יָמִים אִיכָּא, וְכָל־שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד. לַמַּשְׂמְאִילִים בָּהּ, עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִיכָּא, אֹרֶךְ יָמִים לֵיכָּא. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַנּוֹחִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְשִׁיב לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלאכי ג׳:ט״ז) "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" וְגוֹ'. אֵין 'דִּבּוּר' אֶלָּא נַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים מ״ז:ד׳) "יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ". מַאי "וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ"? אָמַר רַבִּי (אסי) [אַמִּי]: אֲפִלּוּ חִשֵּׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֶנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. אָמַר רַב חִינְנָא [בַּר אִידִי]: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה כְּמַאֲמָרָהּ, אֵין מְבַשְּׂרִין אוֹתוֹ בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ח׳:ה׳) "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע". אָמַר רַבִּי אַסִי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי חֲנִינָא: אֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה, הוּא מְבַטְּלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה", וְסָמִיךְ לֵיהּ: "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע". אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמַּקְשִׁיבִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵע לְקוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שיר השירים ח׳:י״ג) "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ, הַשְׁמִיעִנִי", וְאִם אֵין עוֹשִׂין כֵּן, גּוֹרְמִין לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שיר השירים ח׳:י״ד) "בְּרַח דּוֹדִי" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הַמַּדְגִּילִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ב) "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה". אָמַר רָבָא: וְהוּא, דְּיַדְעֵי צוּרְתָא דִּשְׁמַעְתָּא, וְהוּא, דְּלֵית לְהוּ רַבָּה [בְּמָתָא] לְמִגְמַר מִינֵיהּ.
מדרש תהילים
למנצח על הגתית. זה שאמר הכתוב (יואל ד יג) שלחו מגל כי בשל קציר. למי אומר שלחו מגל רבי פינחס בשם ר' חלקיה אמר למלאכים. ורב אמר לישראל. אין מזמרין לא על הקציר ולא על המסיק אלא על הגת (שאמר) [שנאמר] על הגתית. קציר זו בבל (ירמיה נא לג) בת בבל כגורן עת הדריכה. מסיק זה מדי שנאמר (אסתר ז י) ויתלו את המן על העץ. בציר זה יון שנאמר (זכריה ט יג) כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים. את מוצא בארבע לשונות נתנה הגאולה בבציר בקציר ביולדה בבשמים. אם מעבירן אדם שלא בעונתן הוא מאבדם ואף בעליהן אינן נהנין מהן כלום. הדא הוא דכתיב (יואל ד יג) שלחו מגל כי בשל קציר. בבציר (ירמיה מט ט) אם בוצרים באו לך. ביולדה (מיכה ה ב) לכן אתנם עד עת יולדה ילדה. בבשמים (שיר השירים ח יד) על הרי בשמים. וכן הוא אומר (יואל ד יג) בואו רדו כי מלאה גת. הכל רואין את הגת. יואל חמי ליה שנאמר (שם) שלחו מגל. ישעיה חמי ליה שנאמר (ישעיה כז ב) והיה ביום ההוא כרם חמר ענו לה. אסף חמי ליה שנאמר (תהלים פא א) על הגתית. דוד חמי ליה שנאמר למנצח על הגתית: